קליפורניקשיין

דני דויטש

מגזין mantalk, גלובס

קליפורניקשיין

כמו בדרבי כך לטבע יש חוקים משלו. להבין את הטבע או לחזות אותו זו משימה די מורכבת ואם תרשו לי להתוודות די מתסכלת. כמות המשתנים היא רבה מדי והסבירות שתצליחו לפגוע מעבר לארבעה ימים גג חמישה היא בגדר ניחוש פרוע גם אם אתם חושבים שבארצנו הקטנטונת חיזוי הוא עניין פשוט, אפילו התחזית למחר היא בעירבון מוגבל.

כשהים סוער והראות גרועה רק מי שעומד על קצה התורן עם משקפת מספיק גדולה יודע כיצד לנווט את הספינה (כמובן בתנאי שלא יקיא).

ההקבלה בין הטבע לעולם הבורסאי היא בהחלט מתבקשת, בסך הכול מדובר על עולמות של שינויים, ירידות ועליות. ימיים שטופי שמש או סגרירים וגשומים, אלא שבניגוד לטבע הבורסה היא מערכת סגורה יחסית. עולם שנברא בכלליו וחוקיו של האדם שלאורך זמן יש לה מגמה חיובית ברורה. רק במצב של זחיחות כשמורידים את האצבע מהדופק אז הכול מתמוטט ברגע. בטבע, להבדיל, יש אולי מגמות ברורות- חבל רק, שהן לא תמיד ברורות לנו.

הנחת העבודה מתבססת על כך שהעתיד צפוי להשתנות ולכן אנחנו החזאים עסוקים בעיקר לחפש את הרגע הזה- בו מה שהיה הוא לא מה שיהיה. ממש כמו עם אשתך ההריונית, כל מה שעלייך לעשות זה לחפש את רגע בו האיזון ההורמונאלי מופר ומיד להשפריץ לעברה מחמאות בסגנון " מה פתאום השמנת זאת רק הבטן שגדלה, איפה את רוצה שהוא יגדל? אגב,את פשוט פצצה" . זה הזמן גם להיעלם במהירות..

את הערך הכלכלי של החזאים עדיין לא הצליחו לכמת באמת כי רק בארץ, החיזוי עדיין נשאר בגדר פינה קטנה בסוף מהדורת החדשות וחבל שכך. הרי אם חושבים על זה אין עוד תחום שמשפיע על חיינו בכזאת אינטיסביות עוד מימי האדם הקדמון, כמו מזג האוויר. ואני לא מתכוון רק לכביסה שתלויה בחוץ או למטריה שלא לקחתם באותו יום גשום לפרקים באופן מקומי שהביא לכם את הסעיף על ד.ד (השם המלא שמור במערכת ) , חזאי סימפטי שאליו התקשרתם לצעוק ולקלל. השינויים המהירים שקורים במזג האוויר כולל הסיסמא השחוקה "התחממות גלובלית" יגרמו למשבר הכלכלי האחרון להראות כגרסת הקבצנים לעומת מה שיקרה לכלכלה העולמית בקצב הנוכחי.

ההשפעה הסביבתית על פרויקטים לאומיים עתירי מזומנים שעלולים להיות מושפעים ממזג אוויר קיצוני או לחילופין מלחמות או מבצעים בדרום הארץ נניח, התלויים בכיסוי העננים באותו היום, היא עצומה. ועוד לא הזכרנו את איכות החיים והמשאבים המתכלים. איך אפשר לכמת במקרים האלה את שווי האינפורמציה? בארצות הברית ,מדינה בה המטאורולוגיה היא עסק מפותח למדי ( ועדיין יחסית בחיתוליו- אפילו את הוריקן קתרינה ההרסנית לא הצליחו לחזות במדויק ) כבר הבינו את מזמן את הפוטנציאל.

ב־1999 בורסת הסחורות של שיקגו רשמה למסחר לראשונה חוזים על מזג האוויר. כיום , ההערכות מדברות על מחזור של 19 מיליארד דולר בשנה, לא רע בשביל להוציא את האצבע מהחלון ולהעריך מה עומד להיות. זה אולי נשמע קל בתיאוריה אבל אני מבטיח לכם שברגע שתשימו כסף על מזג האוויר כסף כבר ירעדו לכם הביצים. הרי מדובר פה על מעלה אחת לכל כיוון שיכולה לשנות החלטה , משב רוח מכיוון לא צפוי ונתקעתם בלי סחורה ,קצת גשם והלך הפרויקט... אתם מתחילים לראות את התמונה? מאז שהצלחתי להרוויח כמה מאות דולרים על ספינת הימורים באילת לפני 8 שנים ותוך 20 שניות להפסיד את הכול ( ברולטה אלא מה?) הבנתי שהימורים זה לא הצד החזק שלי ולמרות הכול אני עדיין מהמר כפייתי במזג האוויר. אמנם לא בכסף אלא רק בשמי הטוב אבל גם זו פרנסה.

התלות שלנו בגרמי השמיים הביאה להתעסקות בלתי פוסקת לאורך ההיסטוריה במטאורולוגיה: מאריסטו שגילה לעולם את ארבעת היסודות והצליח להסביר תופעות אקלימיות. דרך גליליאו ומד הטמפרטורה שהמציא לפני שהספרדים חתכו אותו לקוביות . קופרניקוס הפולני שהבין שאנחנו לא מרכז העולם ורק סובבים סביב השמש. פרנסיס בייקון הפילוסוף האנגלי שהניח את עקרונות הניתוח המדעי. פסקל הצרפתי שפיתח את מד הלחץ. אייזיק ניוטון שפרסם לפני 300 שנה את ספרו על היסודות המתמטיים של פילוסופית הטבע ובו הביא לראשונה את חוקי הכבידה. אם ניקח בחשבון שמאז אריסטו עברו 2300 שנה בסה"כ לא התקדמנו מי יודע מה. זקנות עם מצנפות וכדורי בדולח ואינדיאנים עם נוצות על הראש עדיין מצליחים לנבא את המחר כמעט טוב כמו האדם בעידן האולטרא טכנולוגי. התקדמות משמעותית יותר הגיעה בתחילת המאה שעברה מתמטיקאי בריטי הציע דרך מספרית לחשב את מזג האוויר , והניח את הבסיס לחיזוי המודרני שכולנו ניזונים ממנו כיום – שימוש במודלים המצליחים להריץ משוואות ונוסחאות מורכבות בזמנים קצרים ולנבא את מה שעשוי להתרחש בעוד כמה ימים. תוסיפו את המכ"מים והלווינים שמשדרים בכל רגע את מצב השמיים ולכאורה העתיד הקרוב והרחוק הוא כבר לא תעלומה בלתי פתורה, אלא שכאן בדיוק מתחילה הבעיה. אנחנו לא יודעים יותר מדי.

תחשבו על זה , אם אלוהים היה רוצה שנגלה את הקסמים שלו הוא כבר היה שולח הוראות הפעלה מזמן.

מהר מאוד הבינו חוקרי האקלים שטבען של מערכות מזג אוויר הוא כאוטי. כלומר שינוי זעיר ובלתי נמנע בתנאים משנה לחלוטין את התנהגות המערכת תוך זמן קצר ובקנה מידה גדול- בניגוד אולי לבורסה ומכאן ההבדל הגדול. זה מה שנקרא תיאורית הכאוס או אפקט הפרפר. משמע ,גם משק כנפיו של פרפר בשדרות עשוי לגרום לטורנדו בטהרן ( נשמע הגיוני לא?) וזה הרבה פחות מופרך ממה שזה נשמע. כאן אולי נעוץ המפתח לכסף הגדול והבנת השינויים שקורים מסביב.

אם יש משהו שהצלחנו להבין לעומק רק בשנים האחרונות – היא העובדה שעל גבי הפלנטה שלנו הכול קשור אחד לשני – אנחנו אוסף של רקמות הקשורות ותלויות זו בזו ואם ניקח את הרעיון הזה כמה צעדים קדימה הקשר לא מסתיים רק על פני הכדור אלא בין כל כוכבי הלכת ,מערכת השמש והגלקסיות . כאן נמצא הבסיס המדעי החדש- הביולוגיה שמתערבבת עם הסוציולוגיה שנתמכת על ידי הפסיכולוגיה ונעזרת באסטרונומיה. (גם איינשטיין לפני מותו החל לגבש תפיסה כזאת של תיאורית על שמכילה את כל החוקים הטבעיים)

בהקשר של מזג האוויר יש דיבור על תופעות כמו האל ניניו או הלה- ניניה שקרוב לוודאי שמעתם עליהן אבל יש עוד כמה תופעות חובקות עולם, חלקן אפילו נוגעות למדינתנו הלבנטינית הקטנה. אחת מהן היא "הקשר הקליפורני" או כמו שאני אוהב לכנות זאת: קליפורניקיישן. מסתבר שבינינו לבין קליפורניה יש חיבור משמעותי הרבה יותר מאשר מיליון וחצי יהודים ו/ או ישראלים כך על פי הערכות, החיים שם. תעשיות ההי טק עדיין משגשגות ,יקבי הבוטיק צצים תחת כל גפן רעננה ום מזג האוויר דומה. הנקודה המרכזית היא שיש קשר הדוק בין תופעות הקיצוניות המתרחשות שם לבין מה שקורה פה. אם הדברים באמת נכונים כדאי לליאור אשכנזי להתחיל לתפור את חליפת ראש הממשלה עד בחירות 2015.

למרות שקליפורניה היא מדינה גדולה ומזג האוויר שם מגוון למדי ברוב שטחי קליפורניה יש מזג אוויר ים תיכוני המאופיין בחורפים גשומים וקיצים יבשים. מה שמסביר את חיבה הישראלית לאזור הוואלי

אלא שגם בצפון קליפורניה יש את דמיון לצפון שלנו עם אקלים ממוזג כמו באירופה המאופיין בחורפים קצרים וקיצים ממוזגים. בצד המזרחי של קליפורניה יש את מדבר מווהאבי- החם בעולם, בו נמדדו פעם יותר מ56 מעלות צלסיוס! וכנראה שגם שם הוכרז עוצר אימונים באמצע אוגוסט.

אז איך עובד הקשר? בשנות השלושים של המאה הקודמת גילה חוקר שבדי בשם קארל-גוסטב רוסבי (ROSSBYׂ) שעל גבי הגלובוס שולטים שישה גלים שהם למעשה רוחות בגובה אדיר של 20,000 קילומטר המכוונות ויוצרות את מזג האוויר והמהלך העונתי על פני הכדור. גלי רוסבי או בשם השני גלים פלנטאריים שופכים קצת אור לגבי היכולת שלנו לחזות לטווחי זמן ארוכים יותר- נגיד שבועות. לא שהמדענים התקדמו הרבה מאז קרל- גוסטב, אבל לפחות הם גילו שישנם אורכי גל שונים הנעים בקצבים שונים ובהקשר שלנו גל מספר 3 בעל אורך בינוני הוא זה שמכתיב את מהלך העניינים כאן בחורף. ההסבר להשפעה יכול להיות קצת ארוך ומייגע אבל כמו בגלי הים, גם אצל רוסבי יש מחזוריות שנמדדת על פני קווי האורך המפלחים את הגלובוס. ההפרש בין הגלים בסדרה 3 הוא 120 קווי אורך בין גל לגל ובהתחשב בעובדה שקליפורניה נמצאת על קו אורך 100 מערב וישראל על קו 35 מזרח יש בהחלט סבירות להאמין בתופעות הקיצוניות שיגיעו אלינו. כך, ששלג שיורד בהרי קליפורניה כעבור שבוע או קצת יותר צפוי לרדת אצלנו –הקשר הזה עובד בלפחות שבע מתוך עשר פעמים וזה נתון שאפילו הקובייה לא מצליחה להוציא ברוב המקרים. הנה דוגמא: רק באמצע דצמבר פקדה את קליפורניה סופת שלגים עצבנית וגל קור קיצוני ומה אתם יודעים? כעבור תשעה ימים ,בשלהי דצמבר, גם אצלנו הגיע השלג לראשונה לחרמון, גשמים עזים בכל הארץ יחד עם גל קור. אמנם לא מדובר בסופה קיצונית אצלנו אבל אני יכול לחשוב על לפחות כמה דוגמאות בהן הפרופורציות ביננו לבינהם לא ממש כוחות.

אם חושבים על זה לעומק – הקשר הקליפורני תופס הרבה מעבר למדעי האטמוספרה. ישראל בהחלט נמצאת בכיוון של קליפורניה רק בפיגור של כמה צעדים. על זה נאמר- טוב שיש לאן לשאוף.